בלוג
ומחשבות
כל יום שישי אני כותבת לכם מייל עם מחשבות מהשבוע שחלף, רעיונות לשיפור החיים, ולינקים שימושיים.
על צנזורה וגלי מוח.
לפני שנה הקמתי קבוצת פייסבוק שנקראית משחקות באש. בקבוצה גברים ונשים משתפים על מיניות, על אלימות, על חלומות גדולים ופחדים כמוסים. המטרה היא לאפשר מרחב בטוח בשביל לנהל דיון ושיתוף על נושאים נפיצים ומורכבים.
מחשבות על קולות רצון
לפני כמה שבועות הלכתי לבקר את הוריי וישבתי איתם בסלון. שיתפתי אותם מה קורה איתי בחיים בשלל הגזרות, ובעיקר התעכבנו על איך אני מתכננת להוציא לאור את הספר שלי השנה במציאות הקורונה שבה חנויות הספרים סגורות והוצאות הספרים שולחות את העובדים שלהם לחל״ת אחרי חל״ת ובכך נאלצות לדחות את מרבית התוכניות שלהן במספר חודשים.
על השקעות חכמות.
לפני כמה חודשים סבלתי מכאבי גב. התייעצתי עם איש מקצוע ואחרי ששאל אותי מספר שאלות הוא הציע שאתחיל לעשות ספורט. ״נשמע שאת לא מספיק מזיזה את הגוף. אם תתחילי להתאמן, סביר להניח שיפסיקו לך הכאבים.״ החלטתי להתחיל בקטן: כל יום אני מנסה לעשות סיבוב הליכה של 30 דקות מחוץ לבית. הסיבוב כולל בתוכו ירידה, הליכה על חוף הים ולבסוף עליה מספיק תלולה כדי לגרום לי להתנשף ולהפעיל כמות מינימלית של סיבולת לב ריאה.
אתמול היתה לי יום הולדת.
לקראת המאורע עשיתי סדר בבית וקראתי ביומנים שלי מלפני 10 שנים: קראתי קטע שכתבתי על מלא רעיונות שמעניינים אותי והאתגר לבחור ביניהם, קראתי קטעים על אנשים שמבלבלים אותי, אנשים שמעניינים אותי, ואנשים שנעלבתי מהם. קראתי שאלות שהיו לי על העתיד: מתי כבר אמצא כבר בן זוג?, איפה נכון שאגור?, ואיך אצליח להתפרנס? אחרי חצי שעה של קריאה הגעתי למסקנה החותכת: למרות שמאז מצאתי בן זוג, דירות לגור בהן ופרויקטים להתפרנס מהם: עברו יותר מעשר שנים ואת אותם הסרטים, בעוצמות משתנות, אני עדיין אוכלת.
על זמן פנוי והמנוס מחופש
לפני כמה שנים סבא שלי ז״ל התאשפז בבית חולים. ממצבו הרפואי זה היה דיי ברור לנו שאלו השנים האחרונות שלו, ולכן כל ביקור הפך להיות בפוטנציאל הפעם האחרונה שאזכה לראות אותו. באותם מפגשים היו שני דברים קבועים שהייתי עושה: אומרת לו כמה אני אוהבת אותו ושואלת אותו שאלות על החיים.
על חייזרים וזעפטות בראש.
בשבוע שעבר התפרסמה בידיעות אחרונות כתבה על זה שקיימים חייזרים ביקום, ולא רק זאת, חלקם אף חיים בינינו בכדור הארץ.
על קלסטרופוביה ולידה מחדש
השבוע יצאנו לטיול של דאבליו. הובילה אותו סתיו, אישה מדהימה שאני סומכת עליה בעיניים עצומות, אז כשהיא אמרה:״אני מארגנת לנו טיול שבמסגרתו נעשה סנפלינג לתוך מערה ונהיה מתחת לאדמה בחושך במשך כמה שעות״ אמרתי: ״נשמע מגניב.״ בלי לעצור ולחשוב איפה זה פוגש אותי.
על להיזכר ולבחור לחיות..
אם קיבלת את המייל הזה, יש שתי אופציות: או שנרשמת כדי לקבל אותו, או שמתישהו הכרנו וקיוויתי שתשמח לקבל אותו.הסבר על הניוזלטר נמצא בתחתית המייל. מוזמנ.ת לתת לזה צאנס או מקסימום ללחוץ הסר; אני לא איעלב....
