לא תכננתי להצביע לו. ואז הבנתי מי תהיה שרת החינוך

את הסיבה שבגללה אני מצביעה לאיזנקוט, למרות שלא תכננתי אני יכולה להסביר בשתי מילים:
עדי אלטשולר. (המועמדת של מפלגת ישר לתפקיד שרת חינוך, מספר 4 ברשימה).
על מפעלי החיים שעדי הקימה בתחום החינוך לא צריך לכתוב, אפשר פשוט לפתוח ויקיפדיה או לקרוא את נימוקי הוועדה של פרס ישראל. אבל שם לא תלמדו הרבה על בת האדם שמאחורי המהפכות, לכן חשוב לי להסביר למה האפשרות שעדי אלטשולר תהיה שרת החינוך פותחת צוהר למנהיגות נשית אמיתית בכנסת ישראל.
אם הייתי צריכה לתאר לאנשים מי זאת עדי אלטשולר, לפני שהייתי שולחת אותם לראות את האירגונים שהקימה, הייתי מסבירה להם שכל הסיפור שלה בעולם זה להזכיר לכל אדם שהוא חשוב ומסוגל. במיזמים שלה היא אמנם עסקה בזה בהיקף מערכתי רחב, אבל גם כשהיא נתקלת במצבים כאלו בהם היא נדרשת לעזור לנפש אחת, היא לא יכולה שלא לעשות את זה.
היא תלווה את היולדת שלא מאמינה ביכולת שלה ללדת (גם אם הן הרגע הכירו), תגייס כספים לחבר במצב בריאותי ובמקביל תרתום את כל הצוות הרפואי הנדרש. היא תרים את החברה שנמצאת בתקופה חשוכה ותאמץ גם את החתול הפצוע.
לא תמיד נוח להיות חברה שלה: למשל כשבא לי להיות מסכנה, היא תתעקש להזכיר לי מי אני עוד יכולה להיות.
או כשאני כועסת ורוצה לריב עם מישהו מהצוות שלי, היא תסביר לי איך אני גדולה מזה ולמה האמת נמצאת במפגש בין אנשים שחושבים שונה זה מזה.
כשאני מתייעצת איתה על עניין של הילדים שלי ומנסה לייצר דיון שכלתני, היא תפציר בי לסמוך עליהם ולשאול אותם ישירות מה הם רוצים.
ואם אני לא מצליחה לקבל מהם תשובה, היא תעזור לי לדובב אותם, מפני שהיא מדברת את שפת הילדים באופן שוטף.
אם תשמעו ריאיונות איתה מהשבועות האחרונים, תוכלו לראות בבירור את הניצוץ בעיניה אשר מכירות בזכות האדירה שיש לה לעסוק בחינוך כבר עשרים שנה.
עדי לא מזייפת כי היא לא יכולה לזייף. והאהבה התמימה הזו שלה המשולבת עם נחישות של בולדוזר יוצרות ביחד מנהיגה אשר לא ניתן להישאר אליה אדישים.
כיזמת, לעדי תמיד היו רעיונות יצירתיים ומהפכניים והיא נותנת מעצמה הכל כדי לגרום להם לקרות.
בכל פעם שמישהו היה אומר לה שהיא מגזימה, ושבלתי אפשרי לשנות דברים שמאז ומתמיד היו ככה, היא היתה מסתכלת בתמימות הנחושה שלה לתוך עיניו של הספקן התורן, ושואלת : ׳למה לא׳?. בהיעדר תשובה טובה היא המשיכה בתוכנית, עד שמצאה את השותפים שמספיק אמיצים ומשוגעים לדבר ביחד איתה.
היא תמיד מצאה, והיא תמיד מוצאת והיא תמיד תמצא.
היא יכולה הכל כי היא זוכרת שכולנו יכולים הכל, בעיקר ילדינו, והיא מבינה שכל אחד שאומר להם אחרת פשוט התבלבל ושכח.
הגיעה העת להזכיר.
כשאני מדמיינת את עדי שרת חינוך יש לי צמרמורת בכל הגוף.
זה נשמע כאילו אני פשוט מרימה לחברה שלי, אבל אני בכלל לא מרגישה שזה אישי! יש פה עניין הרבה יותר גדול מחברות כזאת או אחרת.
נשים שמובילות בעוצמה כזאת דרך הלב שלהן הן התקווה של המדינה הזאת ושל העולם כולו.
הן אמיצות מספיק לייצר פתרונות עגולים לבעיות שלעולם לא הצלחנו לפתור.
החינוך הוא העתיד שלנו כאן.
להצביע לחינוך זה להשקיע ביכולת שלנו בטווח הרחוק לבנות חברה אוהבת אדם שמאפשרת לחבריה לשגשג, ואת מהפכת האהבה הזאת, מנהיגה כמו עדי תדע להתניע.
שיהיה סופשבוע טוב, מאחלת לנו שנצביע מהלב כי לב אוהב אינו טועה . נרקיס.


