״בנאדם קם בבוקר...״‎

‍״בנאדם קם בבוקר ועושה קקי… כבר אז הוא צריך להגיד תודה״

אני לא זוכרת את מי גיסתי ציטטה כשאמרה את המשפט הגאוני הזה בארוחת שישי, אבל באותו ערב הבנתי אותו היטב. הייתי שבועיים אחרי לידה, וגם פעולות פשוטות יותר לגוף מאשר קקי לא היו מובנות מאליהן עבורי באותם ימים. בטח חלקכם נחרדים עכשיו שהשתמשתי במילה ״קקי״ ועוד באופן ישיר כזה שמקשר אותי לפעולה.

למה זה כל כך מגעיל אותנו לדבר על קקי? פעולה שכולנו עושים (או לפחות שואפים לעשות) מידיי יום? פעולה כל כך מהותית לתפקוד הגוף שלנו מהרגע שאנחנו נולדים ועד שנמות… הופה גם כתבתי עכשיו משהו נוסף- אנחנו נמות.

אנחנו לא אוהבים לדבר על קקי, באותו אופן שאנחנו לא אוהבים לדבר על המוות.

אנחנו מדחיקים גם את זה, וגם את זה - כי זה מכוער, כי זה במחשכים, כי זה לא רצוי ,כי זה לא נוצץ וזורח כמו השמש שבשמיים. אבל האמת היא שהקקי שלנו, כמו גם הגוף לאחר המוות, מתפרקים לחומר אורגני ולמינרלים החוזרים אל הקרקע.האדמה קולטת את החנקן, הזרחן ושאר היסודות, מהם ניזונים המיקרואורגניזמים, השורשים והצמחים- שמהם גדל המזון שאנו אוכלים. המזון נכנס לגוף, מתעכל, מתפרק שוב לצואה ושב לאדמה – ו…הבנתם ואתם מכירים כמובן את המעגל השלם והידוע של החיים והמוות.

אז בואו רגע נדבר על זה.

״בנאדם קם בבוקר ועושה קקי… כבר אז הוא צריך להגיד תודה״

אז אמנם אני כבר עושה קקי (וגם מודה על זה) אבל למה ללכת כל כך רחוק עד סוף המשפט?  אפשר גם לקצר אותו:

״בנאדם קם בבוקר״

השבוע הייתי בכנרת עם המשפחה שלי, והיה שם איש מקסים,

אהוב על משפחתו וחבריו ועמיתיו לעבודה,

אבא צעיר שגר בתל אביב, בן זוג שאישתו בחודש שמיני, אורח במלון שחלק מאיתנו גם זכו לדבר איתו בבריכת ילדים יום לפני..אותו איש יצא ברביעי לעשות סאפ, אחד הדברים שנראה שהכי אהב לעשות, והוא לא חזר.

ברביעי בערב מצאו את סאפ, הבוקר מצאו את גופתו, ועכשיו הוא יובא למנוחות.

״בנאדם קם״

רובינו כמעט ו לא חושבים על המוות.

וכשאנחנו כן חושבים עליו, אנחנו שמים אותו בראש כמחשבה על עתיד רחוק רחוק, או שזה מין דבר כזה שקורה בשדה הקרב, במחלות קשות…

אנחנו שומעים סיפורים ואומרים ״איזה אסון״, רוצים מהר להסיט את הראש לצד השני,  אבל האמת פשוטה היא שהמוות שלנו יכול להגיע בכל רגע ורגע.

יכול להיות שנמות מחר או היום, או אפילו עוד שעה…  

(מאחלת לכולנו חיים ארוכים! )

עכשיו בטח הרבה מכם חושבים - כן נו ברור, אני יודע את זה, מה חדש?

אבל האם אתה באמת יודע את זה?

אבל האם את באמת יודעת את זה?

אבל האם אנחנו באמת יודעים את זה?

ואם באמת היינו יודעים את זה, אז מה היינו בוחרים לעשות? עכשיו.  

״בנאדם״

שלמה בנאי, לא הכרנו, אבל אני מהבוקר קוראת את ההספדים שכתבו חברייך בפייסבוק ודומעת. ניכר שהיית בנאדם מדהים, שעשית את מה שאתה אוהב, ואהבת את מה שעשית. מקווה שאשתך וילדייך יהיו מוקפים ונתמכים כמו שהיית רוצה. יהי זכרך ברוך.

שיהיה שבוע שקט לכולם,  

נרקיס.

‍