כמה זמן עוד נבזבז על לנסות לקבל אישורים ממי שלא באמת רוצה אותנו?‎

נכון, יש פה אימג׳ בתחילת המייל שבא להזמין אתכם למשהו ספציפי, אבל התוכן של הניוזלטר עוסק בנושא אמיתי ורלוונטי לרובינו. אז כדאי לכם לקרוא אותו גם אם ההזמנה לא תהיה רלוונטית עבורכם

בשבועות האחרונים עבדתי במרץ על ההקמה של הספריה החיה.  זו היתה עבודה אינטנסיבית שכללה כתיבה, יצירת וידיאו, ועיצוב מוצר, עם כמה מאנשי המקצוע האהובים עלי ביותר. 

בניגוד לפרויקטים תובעניים שיצא לי לעשות, בהם ככל שהיה יותר מאתגר הפכתי יותר מרירה,  הפעם אני ״אול אין״ עם הגוף,  הלב, המוח והרוח. אני באה עם כל מה שיש לי, בתשוקה עזה. 

זו התחושה הזאת שקיימת כאשר את עושה משהו שלא דורש ממך כוח רצון או משמעת, כמו לקום לילד שלך בזמן שהוא בוכה- זה מה שנדרש ממך ואין על זה בכלל שאלה. 

אז למה בעצם הגעתי למלאכה הזו רק עכשיו? 

הרי אם אני קוראת חלומות שכתבתי לפני 10 ואפילו 20 שנה, 

אפשר למצוא תיאור די מדויק של הספריה החיה. ידעתי שליצור אותה יעשה אותי מאושרת. 

והתשובה היא שיותר מאשר הייתי עסוקה בלהיות מאושרת , הייתי עסוקה בלקבל אישורים.    

כשאני חושבת על כמות האנרגיה שהשקעתי בלקבל אישורים מגברים שלא באמת רוצים להיות איתי, בא לי לבכות. 

בשיחות הפתטיות האלו של ״מה אנחנו״, בהיאחזות בהודעות טקסט אדישות, בהסתפקות שלי בפירורים של יחס. 

כשאני נזכרת בעיסוק הרב שהיה לי בעבודות שנראות טוב על הנייר, שלא מתאימות לי באמת ומעייפות אותי מיד, אני מובכת. 

בפגישות של שעות, בדמעות של לחץ וחרדה מלא להיות מספיק, בהשוואתיות ותחרות מכלות. 

כשאני מסכימה להסתכל בעיניים על זה שיש בתוכי אישה שבוחרת שוב ושוב להתרחק מעצמה- אני חושבת על ילדיי. 

הייתי רוצה שהם ילכו לכיוון שהלב שלהם מנחה אותם אליו , גם אם הם מפחדים שיצחקו עליהם (ויצחקו) , 

גם אם הם חוששים להיכשל (ויקרה שהם ייכשלו), 

וגם אם יהיו דברים מנצנצים ומלאים בדופמין שיפתו אותם לשכוח את הדרך. (ולפעמים הם ישכחו) 

כי כמו שאמרה טליה שפירא הגאונה ז״ל, ״רבותיי אני לא יודעת אם שמתם לב, אבל החיים כבר התחילו.״

אז אחרי הרבה אתגרים ומחסומים עכשיו שאני נמצאת בצד השני אני יכולה להגיד, וואלה זה מרגיש לי מאד טבעי. 

אפשר ללכת לעבר הדברים שבאנו לעשות. וגם החלומות שלנו מלאים באתגרים , ודורשים זמן רב של השקעה - אז כדאי שנתחיל לקחת אותם ברצינות, ניגש למלאכה ונפסיק לבזבז את הזמן שלנו על לקבל אישורים מאלו שלא באמת רוצים אותנו .  

ובזה עוסק הסיפור של השבוע בספריה החיה. 

הניוזלטר יהפוך להיות כל שבוע סביב התימה של הסיפור השבועי שעולה , גם מי שלא ייכנס לספריה ימשיך לקבל פה ערך ומי שירצה להעמיק איתי יצטרף אלי כאן.  

(אהבת את אשה חיה? אז בוא.י יש גם הטבה שווה שתקפה עד מחר) 

שיהיה סופשבוע נהדר, נרקיס 

‍