העולם התהפך. ואלו חדשות מעולות בשבילנו

השבוע הייתי באירוע משפחתי ושמעתי את אחת מההדודות שלי מספרת לאמי שהבן שלה מתלבט מה ללמוד באוניברסיטה. התוכנית המקורית שלו היתה ללמוד מדעי המחשב אבל כיום מרבית הבוגרים משם לא מוצאים עבודה, ולכן סטודנטים רבים מחפשים אלטרנטיבה.
באותו רגע היה לי דה ז׳ה וו רק לשיחה ההפוכה בדיוק (מלפני כמה שנים): גם אז זו הייתי אני באירוע משפחתי, וזו גם היתה דודה כלשהי שדיברה על הילד שלה והתואר שיילך ללמוד, רק שאז היא הסבירה שהוא דווקא יילך למדעי המחשב בדיוק בגלל שכל העבודות מגיעות כרגע לבוגרי התואר.
יש כמה סיבות בגינם אני לא אוהבת את השיחות על ״הבינה המלאכותית שהולכת להרוס את העולם ומה יהיה עם בני האדם המסכנים שנותרו ללא יכולת לייצר ערך״.
סיבה אחת היא שזו שיחה קורבנית שמשאירה בני אדם חסרי אונים,
סיבה נוספת היא שיש מספיק חרדות לאנשים במדינה הזאת, אז למה לייצר אחת נוספת?
אבל סיבת הסיבות היא שזו שיחה שהורגת את הדמיון.
במקום לעורר בנו את הסקרנות לחקור שאלות כמו: ״מעניין איך עכשיו בני האדם יוכלו לייצר יותר ערך כשכל כך הרבה יכולות הפכו נגישות?״ שיחות האבדון מתרכזות במה שאיבדנו במקום במה שנרוויח.
ויש לנו הרבה מאוד להרוויח.
למען האמת, הערך הכי גדול שאני מוצאת בבינה המלאכותית כיום היא שזו התזכורת הכי חזקה, הכי מטלטלת והכי חד משמעית לכך שהעולם התהפך.
אנחנו חיים בעולם הפוך לעולם שהיה פה לפני עשר שנים.
אני חווה את זה כבר תקופה: אני קמה בבוקר באותה המיטה אבל דברים מרגישים לי שונה, נשמעים לי שונה, אפילו מריחים לי שונה. אבל זו רק תחושה עדינה וסובייקטיבית, אין לי איך לדבר עליה ברצינות.
אבל דרך הבינה המלאכותית, אני יכולה בקלות לדבר על זה, דרך העדשה הזאת אין וויכוח על השינוי, זה פשוט:
בעבר היה מקצוע שכולם רצו ללמוד כי הבטיח פרנסה, ואילו עכשיו הרבה בורחים ממנו כי לא תהיה ממנו פרנסה.
ואת אותה הנוסחא של :״בעבר…ואילו עכשיו״ אפשר להחיל על מאות מקרים אחרים.
אני אוהבת כשהעולם מתהפך כי כשזה קורה- נוצר סדק במציאות. יש חור בעלילה בסיפור שסיפרו לנו על איך דברים עובדים, והרבה מערכות והרבה הרגלים והרבה יחסים נבנו סביב הסיפור הזה, ופתאום הסיפור משתנה, אבל אין עדיין סיפור חדש.
זה אומר שאנשים רבים מסתכלים ימינה, מסתכלים שמאלה ותוהים: מה אני אמור לעשות עכשיו?
דרך השאלה הזאת שיש בראש, דרך הסדק הזה שנוצר במציאות- יכולים להיכנס דברים חדשים לחיים של כל אחד מאיתנו.
התשובות שלנו יהפכו להיות צורות חיים, המצאות, מיזמים, טקסים, תרבויות, עולמות שלמים- שיובילו אותנו למקומות שאף פעם לא היינו בהם.
אבל אלו גם זמנים מסוכנים.
כי כשנוצרים סדקים יכולים גם להיכנס דרכם דברים שליליים. השילוב בין חוסר פרנסה לשיעמום למשל, יכול לייצר נזק רב ואלימות גדולה.
ולכן יותר מאי פעם - דרושים ארכיטקטים.
ואני לא מתכוונת לארכיטקט כזה שיוצר שרטוטים של בניינים, אלא יותר לביטוי של ארכיטקט כמו שהופיע במטריקס, רק בגרסא האנושית שלו. צריך כעת אנשים אמיצים, יוצרים, יזמים, סופרים, מובילי קהילות ומנהיגים בכל תחום ותחום אשר ימשיגו את המציאות החדשה, יציגו דרכי פעולה חדשות בתוך הסדק הזה.
איך להתנהג? במה לעסוק? מה כדאי ליצור עכשיו? מה אפשרי עכשיו שלא היה אפשרי לפני? ואיך להתמודד עם כל מה שאיבדנו?
יש כל כך הרבה עולמות שנמצאים כרגע בסימן השאלה הזה, ואולי מה שיש לך לתת הוא בדיוק התשובה לחלק מהם.
אם את מרגיש.ה שכן, אז שווה להצטרף אלי כאן.
ולכולם אני ממליצה בימים אלו לחפש את הסדק הזה במציאות, להתיידד איתו, להסתקרן כלפיו ולראות לאיזה מקומות חדשים הוא יוביל אותכם. זו תקופה נהדרת להתיידד עם כל מה שחדש.
שיהיה סופשבוע טוב ושקט, נרקיס


