על האחריות להתרגש

הדבר הכי חשוב שאני לומדת מהבן שלי בקיץ הזה זו ההתעקשות היומיומית שלו על זה שיהיה כיף. לביא לא מסכים להעביר יום אחד מבלי שהיה ביום הזה מספיק כיף ואם זה קרה אז הוא מציין את זה בפנינו ומנסה באמת להבין איך זה בעצם קרה ואיך זה לא יקרה מחר, כמו מושיב את כל המשפחה לסוג של תחקיר.
הכי קל לבטל את היצר הזה שלו בגזלייטינג של מבוגרים עם גרסאות שונות של ׳החיים קשים׳, ׳לא תמיד צריך להיות כיף׳ ולהרגיל את הילדים שלנו להתחיל להנמיך ציפיות כבר מעכשיו.
למזלי כשניסיתי את אלו, הוא היה חכם מידיי כדי להשתכנע אז איך אומרים באמריקה? אם אתה לא יכול לנצח אותם, תצטרף אליהם.
וככה מצאתי את עצמי מתחילה לחפש גם בחיים שלי איך יהיה כיף, מה יקרה היום שיאפשר לי להתרגש.
בשגרה קל לי מאד להיות עם כיסוי על העיניים ולא לשים לב לכל הדברים המרגשים שמקיפים אותי. תחושת הלא מספיק, ה׳למה אני פה ולא שם׳, והגלילה המשעממת שכולאת אותי בלופים שאני יודעת בדיוק איך הם מסתיימים. מצ׳עמם!
בעיני האפאטיות מסוכנת יותר מהעצב ומהכעס: ללכת בחיים בקהות חושים,כמו זומבי מהלך שוויתר על היומיום וחי מהפרשות מצומצמות של הורמונים דרך עוד ועוד הרגלים שלא זכור לי מתי בחרתי בהם.
כן החיים לעיתים שוברים את הלב, לאחרונה יותר ויותר, כן קשה פה, ואף אחד לא בא להציל אותנו- ובדיוק בגלל זה, בתוך הסטינג הזה ממש, יש לנו אחריות להתרגש, להפיח את התמונת שחור לבן שאנחנו רואים בצבעים עזים- בעצמינו.
אני מסתכלת על הבן שלי ואני לומדת שרק עצם הכוונה להתרגש משנה הכל: זאת הכוונה שגורמת לו להפוך כל כרית בבית למשחק, כל רכב שנוסע בכביש לשאלה, וכל שיר שמתנגן ברקע לרעיון.
ואיך מתרגשים בתור מבוגרים? הנה כמה תשובות שעלו לי:
אומרים תודה על מה שיש, אבל באמת עוצרים לפרט על מה מודים ולהרגיש את התודה בתוך הגוף.
מזיזים את הגוף מצד לצד לצלילי מוזיקה ומניחים את עור הפנים שלנו על גבי פיסה של טבע.
מסתכלים בעיניים לאדם שאנחנו אוהבים ומסבירים לו את הדברים היפים שאנחנו רואים בו.
הולכים למקומות שהם מחוץ לאיזור נוחות שלנו.
טועמים מאכל בפעם הראשונה.
שרים בקולי קולות.
עושים משהו ממש ממש מביך שתמיד רצינו.
לומדים משהו שמסקרן אותנו.
היום למשל קיבלתי תעודה על סיום קורס שעשיתי בקונדליני אקטיביישן וזה ממש ריגש אותי! אנרגיית קונדליני היא עדינה ועוצמתית והקורס הזה הזכיר לי לתת יותר לאנרגיות עדינות להוביל.
מה ריגש אתכם השבוע? ואילו דרכים אתם מכירים להתרגש? אשמח לקרוא אתכם.
שיהיה סופשבוע מ ר ג ש
נרקיס


