מה הייתי עונה למי ששואל אותי "מה הדעה שלך על מה שישראל עושה?"

אם הייתי פוגשת בימים אלו בנאדם שמעקם גבה על זה שאני ישראלית וכדי להחליט אם הוא מדבר איתי או לא הוא קודם רוצה לברר מה הדעות שלי על פעולותיה הצבאיות של ישראל הייתי אומרת לו שכדי לנהל שיחה רצינית בנושא צריך ללמוד ביחד היסטוריה ולסקור את כל הפעולות שעשו מדינות שונות לאורך השנים ובימים אלו בשם הגנה על האזרחים והגבולות שלהן. דיי מהר היינו מגלים שמדינות לאום זה דבר שמגיע ביחד עם אלימות, ושגם אם מדינה מסוימת מעוניינת לרדוף שלום (ובהחלט ניתן למצוא כאלו), אין לה ברירה אלא לדעת גם להפעיל כוח בעולם שכרגע השפה השולטת בו היא שפת הכוח. מדינה שלא יודעת בכלל לדבר בשפה הזאת תאבד את הריבונות שלה.

אחרי שהיינו סוקרים את כל ההיסטוריה האנושית ואולי בוכים גם יחד על יצר האדם שרוצה לשלוט ולכבוש ולשכנע את כולם שהדרך שלו היא הנכונה, אז אולי היינו מפליגים בדמיון, לדמיין ביחד מציאות חדשה, בה בני האדם יכולים לחיות בשלום זה לצד זה.

לא שלום ציני של הסכמים כלכליים אינטרסנטיים מגובים בפצצות גרעיניות וערימת מזומנים למעטי מעטים, אלא שלום אמיתי.

לא רק ׳חיה ותן לחיות׳ אלא ממש כזה בו אנחנו חוגגים את השונות שלנו, עפים על השבטים השונים בכל העולם, וכל עם נמצא מקורקע בתוך התפקיד שלו.

ואחר כך רק אחר כך, אם הוא היה מגיע איתי עד לפה, הייתי שואלת אותו ׳תגיד, סתם מתוך סקרנות- האם באמת כל בנאדם שאתה פוגש ממדינה שמבצעת פעולות צבאיות ( ובהחלט יש לא מעט כאלו בימים אלו) האם גם אותם אתה שואל מה דעתם על מה שעושים המנהיגים לפני שאתה מחליט אם לדבר איתם? או שזה רק לישראלים? האם אתה שואל את זה למשל גם אזרח אמריקאי שאתה פוגש?

ואם הוא היה מסביר לי למשל שישראל בעצם אשמה בכל הדברים הפסולים שארצות הברית עושה, ולכן בגלל שארצות הברית כזאת מעצמה אדירה שהרבה ממדינות העולם הולכות אחריה, אז בעצם ישראל היא זו שגוררת את כל העולם למלחמות אין סוף ולהרג אדיר- אז הייתי אומרת לו שלרטוריקה שלו יש שם.

קוראים לה אנטישמיות.

ואז היינו חוזרים לחברותא של ההיסטוריה שלנו והייתי מראה לו את התעמולות השונות שקרו לאורך השנים בהם האשימו את היהודים בכל בעיות העולם הרחבות ביותר. עם קטן קטן שאיכשהו אחראי לבעיות גדולות ובעצם כל השאר הם הקורבנות שלהם.

ואז הוא היה אומר לי ׳אין לי בעיה עם יהודים, יש לי כמה חברים יהודים, אני מדבר על ישראלים.׳

אז הייתי חותמת את שיחתנו בחיוך : )

כבר נגמר הדיון כי נאמר כבר הכל.

הוא יכול לבחור ללכת עם הרטוריקה הזאת.

ואנחנו יכולים (שוב פעם) להרכין ראש ולהושיט את הלחי השנייה,

אבל שלא נתבלבל הדרך הזאת מובילה לכיוון אחד. והכיוון הזה לא משהו, לא רק עבורינו, אלא גם עבור שאר העולם.

האם אנחנו מושלמים? ממש ממש לא.

האם יש לנו מה לתקן? מלא!

אני מוכנה לשבת שנים ולאסוף את החתיכות ולבנות מחדש ביחד פה בפנים, תוך כדי שאנחנו לוקחים אחריות על כל הטעויות שלנו ומחזקים עוד יותר את כל התרומה והתיקון שלנו לעולם.

אבל אם אני מבצעת את השיחה הזאת עם בנאדם מבחוץ, אני קודם רוצה לוודא שהוא לא אנטישמי.

שנזכור לא משנה איפה אנחנו בעולם וכמה אנחנו בוחרים להצניע או להבליט את מי שאנחנו -בתוך תוכינו את הזהות שלנו לא ניתן לאפסן במחסן.

הנשמה שלנו שייכת לעם היהודי שבימים אלו מורכב לו, אבל אנחנו בנויים לזמנים האלו ויש לנו שושלת אדירה שנמצאת בתוך הדיאנאיי שלנו לתמוך בנו את מה שאנחנו צריכים כדי לעבור את התקופה הזאת.

שיהיה סופשבוע שקט הלוואי, נרקיס.

‍