ריאיון אישי

Related posts
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit.

אולי באמת הגיע הזמן שנחיה קצת בבועה
אתם מכירים את זה שאתם נכנסים לוויכוח עם מישהו, ונזכרים במה שרציתם לומר רק כשאתם כבר חזרה באוטו? אז זה קורה לי כל פעם (!) בשיחה על בתי ספר ומסגרות לילדים.

כולנו בלי מכנסיים לפעמים
״אהההההההההה״ שמעתי צעקה של בהלה - גבוהה ממש. פאק, היא לא נעלה את הדלת!. בשירותי המטוס התגלתה לפניי אישה (להערכתי) בשנות ה30 לחייה-ללא מכנסיים וגם ללא תחתונים. הדיילת ואני הסתכלנו אחת על השניה במבוכה תוך כדי שהיא טרקה את הדלת שהפעם היא זכרה גם לנעול.

סיפור שמתחיל בקנאה ונגמר במדורה
דיסלקיימר: הם סוף סוף חוזרים הביתה!!!!!! ואני מאושרת ונשימתי עצורה עד שיגיעו. אבל אני רוצה לראות אותם רגע חוזרים, ולתת מקום לכל הרגשות שעולים כשאנחנו מבינים את מצבם ומיהם אלו שכבר לא איתנו. אני עוד לא בשלה לסיכומי מלחמה או חגיגות העסקה, כי אני צריכה עוד רגע לראות אותה יוצאת לפועל. ולכן הניוזלטר היום לא יעסוק בזה, אבל כמובן שעוד אכתוב על זה כשאבין יותר מה זה ״זה.״
