ריאיון אישי
Related posts
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit.
כשעזבתי את התפקיד, הטלפון הפסיק לצלצל
כשעזבתי את התפקיד האנשים ה׳מכבדים׳ האלו לא צלצלו אלי יותר, אבל צלצלו אלי אנשים אחרים, יותר תואמים לי, ועוד יותר חשוב מזה זה שכשהטלפון הפסיק לצלצל, הרווחתי חזרה את הקול בתוכי ששכחתי לשמוע. לפעמים הייתי רוצה שתהיה לי תשוקה אחרת: משתלמת יותר, מובנת יותר, ברורה יותר. אבל אי אפשר לבחור תשוקה, זה מין קטע כזה.
כשקוראים לי ״מוזרה״, אני אומרת תודה.
כשקוראים לי ׳מוזרה׳ אני אומרת ׳תודה׳. כשאומרים לי על אחד החברים שלי שהוא ׳מוזר׳, אני אומרת ׳נכון, בגלל זה אני אוהבת אותו׳. כי אני יודעת שאנשים ׳מוזרים׳ הם פשוט אנשים אותנטיים. הרי כל אחד מאיתנו מלא ברעיונות חדשים ומשונים שמגיעים מהעתיד ומתוקשרים אלינו דרך התת מודע והלב שלנו, שמתים לשתף פעולה כדי להוליד דרכינו יצירות חדשות בתקופה הזו.
מה יותר כיף להיות: גדול או קטן?
ניסיתי להתייפייף ולהגיד שאפשר לעבוד בעבודה שאוהבים ואז זה מרגיש כמו משחק, אבל הוא לא קנה את זה. מבחינת איך שלביא התרשם מההתבוננות שלו בעולם המבוגרים, והוא אחד המתבוננים- בכל עבודה, מלהיבה ככל שתהיה, יש היבט מסוים של חיכוך בלהתמודד עם המציאות. הוא אפילו נתן לי דוגמא: ״נניח תהיה לי מסעדה, גם אם אני הכי אוהב בעולם להכין אוכל ולהגיש אותו לאנשים, אני מדמיין את עצמי כחלק מהעבודה נמצא בשיחות טלפון בהם אני אומר לאנשים ׳אל תעשה ככה, כן תעשה ככה, זה יעלה מיליון שקל.׳ אין לי כוח לזה אמא, אני לא בנוי לזה.
