ריאיון אישי

Related posts
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit.

על קרבה שלא משאירה מקום לחרטות
היום עלינו לקבר של דניאל אלוש ז״ל, חבר ילדות יקר שנפל לפני שנה בהתרסקות מסוק בעזה. אני משתפת היום את הדברים שכתבתי במבט על השנה הזאת, כי יש בהם גם ערך לאנשים שלא הכירו אותו. קוראים לי נרקיס, אני חברת ילדות של אלוש ואני אמא ללביא, אגם ויער.

הרבה אנשים שאני אוהבת עזבו את הארץ.
חלקם בגלל שתמיד רצו לגור בחו״ל, והמצב רק מהווה עבורם תירוץ, אבל רובם בגלל שהם פשוט לא היו מוכנים להתרגל למציאות של מלחמה, והקשה פה הפך עבורם מ״מחשל״ לבלתי נסבל. השבוע ספרתי והבנתי ש13 מהאנשים הקרובים אלינו עברו! מעגל ראשון! ועוד 8 נוספים שאני יודעת שבודקים על לעבור, וכמובן גם עשרות ששמעתי שעברו ממעגלים רחוקים יותר.

מכירים את זה שחשבתם שהכל בסדר?
אז זה קרה לי מספר פעמים לאחרונה, בכל מיני הזדמנויות. זה מאד מתעתע- כי אני קמה בבוקר בביתי המקסים, עושה את התודות שלי לפני שהם מתעוררים, ואז מחבקת את אלון והילדים החמודים, דואגת ״להגיד שלום״ לטבע הכל כך יפה שרואה מהחלון וזוכרת, אבל באמת זוכרת - כמה אני ברת מזל וכמה כל זה לא מובן מאליו.