ריאיון אישי

מהר מאד שמנו לב שיש משהו משותף בין הניחושים שלנו בנושא: כולנו, ללא יוצא מן הכלל, בגרסא הגברית-דמיונית שלנו: היינו פשוט יותר עצמינו. זאת אומרת: בדמיוננו, אנחנו הגברים היינו ״מתעניינות״ באותם הדברים רק שהיינו מעיזות לעשות אותם יותר עד הסוף, עם יותר חוצפה, ועם פחות גבולות.

Full name

11 Jan 2022

•

5 min read

את הרגע הזה בדיוק למדתי לזהות היטב בגלל שהוא זה שיכול לגרום לי לעשות דברים שאחר-כך אתחרט עליהם, לכן למרות שבאותו רגע זה היה נראה לכל המערכות בגוף שלי קריטי וגם דחוף שאגיב ואפרוס בפניה את משנתי כי אחרת הכאב הזה פשוט יכלה אותי לגמרי-למרות זאת-הפעם הצלחתי לעצור ועוד לא להגיד כלום

Full name

11 Jan 2022

•

5 min read

אבל הוא כן עשה לי חשק לחזור עם הילדה שהייתי פעם לבית ספר היסודי ולתת תשובות משתיקות לכל מי שצחק ״עליה״ והשתיק ״אותה״. והיו לא מעט כאלו לאורך השנים…בסיור שכזה היינו עוברות בלא מעט תחנות ומנסות להציל את ״עצמי-הילדה״ מרגעים של בכי וחוסר אונים.

Full name

11 Jan 2022

•

5 min read