הוא סיפר לנו כמה הוא מוצלח ואני רק שמעתי ״בלה בלה בלה״

בכנס שהשתתפתי בו לאחרונה ישבתי בארוחת ערב בשולחן בו רוב האנשים לא הכירו אחד את השני. המנחה הזמינה את כולם לעשות סבב ולהציג את עצמם, ואז כל אחד בתורו עשה זאת בקצרה עם חיוך מעט מבויש.

לעומתם, אחד מהנוכחים החליט להכביר במילים ופירט לנו על התחנות בקריירה שלו, שהיא אכן מלאה הישגים אבל במשפט החמישי שהיה כבר בהחלט אחד יותר מידיי כל מה שהצלחתי לשמוע זה ׳בלה, בלה, בלה , בלה , בלה׳.

אני לא מתכוונת להעביר עליו ביקורת, אלא להעביר את התחושה שעולה בנו כאשר אנחנו מנסים להתרכז בדבריו של מישהו, אבל עם כל הרצון הטוב מתקשים לגייס עצמינו לעניין. אני לא הייתי היחידה, היה ניכר שגם החברים האחרים בשולחן איבדו אותו.

חשבתי על זה שלפני כמה שנים הסגנון שלו היה מתיישב על הקשב שלנו כמו כפפה ליד, ואילו היום זה כבר פחות עובד.

למה בעצם?

אני לא יודעת להצביע אם זאת העייפות של סבבי המלחמה,

או הבינה המלאכותית שניצחה מראש במירוץ ושולחת אנשים לחשוב מחוץ אליו,

או שפשוט יש איזה גל התעוררות קולקטיבי שמגיע היישר מהנשמות שלנו...

ככה או ככה נראה שליותר אנשים נמאס ללכת בעולם ולעטוף את עצמם בהישגי ה׳בלה בלה בלה׳ שאמורים להצדיק את קיומם והם רוצים פשוט להיות חופשיים לחיות את החיים שלהם.

ומה זה אומר ׳להיות חופשיים לחיות את החיים שלהם׳?

זה לעבוד במה שבא להם בלי קשר לאיך שזה נראה? זה לטוס לתאילנד? זה לעשות קניות? זה ללכת למסיבות? זה לקחת משני תודעה? זה לעשות סקס בצורות שונות ומשונות? זה להשמיע את קולם?

אכן יש בכל אלו הרבה חופש.

אבל מתחת לכל ההרפתקאות שם בחוץ, שוכן החופש האמיתי שאנחנו כולנו רוצים, מתגעגעים אליו, נמצאים במסע מתמיד לעברו. והפרדוקס הוא שהוא כל הזמן הזה מחכה לנו ממש מתחת לאף, זמין לנו ומחכה שנבחר בו.

כבר כמה פעמים ששמעתי לאחרונה מחברים קרובים גרסאות שונות שמתארות את זה הכי טוב:״ כבר לא כל-כך חשוב לי להיות מוצלח, אני פשוט רוצה להיות עצמי ושזה יסתדר״ או כמו שפלוטניק שר:״לא חולם להיות המלך, לא חולם להיות כלום, רק חולם להיות עצמי.״

המפגש עם מי שאנחנו באמת והקבלה שלנו את עצמינו הוא תמצית החופש האנושי. דווקא הבינה המלאכותית והשינויים שהיא מביאה, מעודדת אותנו לעשות ׳דאבל דאון׳ על מי שאנחנו. להיות ׳על אנושי׳ כבר נתפס, אז זה הזמן ללכת אול אין על הגשמת האנושיות שלנו ולנוח בתוכה. כל אחד ואיך שזה נראה אצלו.

איזו החלטה יש לך לקבל עכשיו שקוראת לך לבחור בפשוט להיות עצמך ולשחרר את ה׳בלה בלה בלה׳? אני מקווה שנבחר כולנו יותר ויותר בחופש הזה.

אחרי שלושה מחזורים ויותר מאלף א.נשים שעברו את ׳חיה בסרט׳ והלכו על הגשמת השלב הבא שלהן שהגיע היישר מהקישקע, באוקטובר אני מוציאה לראשונה ריטריט פיזי בנושא שכולל בתוכו גם חודש של ליווי. ׳חיה בסרט-בגוף מלא׳ תהליך קבוצתי ואישי שנותן בהירות, כוחות ומסגרת לפעולות אקטיביות בשביל יצירת המומנטום להגשמה האמיתית שלך בעולם. פרטים פה. 

סופשבוע טוב שיהיה שנלך אול אין על מי שאנחנו ושנעשה שזה יעבוד. כי אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו.

נרקיס

‍