השבוע עשיתי צמות בכל השיער והלכתי על זה עד הסוף: עשרות צמות עם תוספות שיער שמגיעות לי עד הגב התחתון.

התירוץ היה פורים, אבל האמת היא שכשראיתי את הגננת של הבן שלי הולכת עם צמות לפני כמה ימים משהו עמוק מהנשמה שלי אמר:גם אני רוצה. בעוד אנשים סביבי מתקשים להתרגל,  אני דווקא מופתעת מכמה זה מרגיש לי טבעי. אני מרגישה שפשוט הוצאתי החוצה איזה חלק ראסטפארי מוכן בתוכי שחיכה לצאת - ומהרגע שנתתי לו ביטוי, זה מרגיש הכי נוח והכי טבעי שיש, וזה מביא אפשרויות חדשות של ביטוי. 

זה מזכיר לי את התחושה שהיתה לי בתור ילדה כשלמדתי לקרוא ולכתוב:  אני זוכרת את הטקסט הראשון שכתבתי, זה היה בבית של ענבל השכנה, היתה לי מחברת ירוקה עם ציורים של אנשים לבנים וכתבתי שם טקסט עם חרוזים שמביע הרהורים על כך שמשפחה לא בוחרים.  אני זוכרת את עצמי מקריאה את הטקסט לענבל, ומרגישה סיפוק אדיר לדבר איתה על הטקסט ולפתח ביחד את הנושא. אני זוכרת את הסקרנות שהתעוררה מלגלות משהו שלא ידעתי שקיים בתוכי, אבל בו זמנית מרגיש כאילו תמיד היה שם: 

 זה הדבר הזה שלא ידעתי שהתגעגעתי אליו, 

שהופך את החיים להרבה יותר בעלי משמעות,

שאיתו אני מרגישה יותר ביחד ופחות לבד. 

אני לא מצליחה להבין איך זה יכול להיות שחייתי באמת לפני שידעתי לכתוב.

זה הקטע בתהליכים של גילוי עצמי- 

בכל פעם שאנחנו מביאים לחיים עוד רובד בתוך עצמינו, נפתחת לנו מציאות חדשה לחלוטין, 

והיא מרגישה טבעית יותר, 

קלה יותר, 

ולמרבה ההפתעה אפילו נוחה יותר!

אז איך זה יכול להיות שרגע לפני פחדנו כל כך לגלות משהו חדש בתוכינו בגלל שחשבנו שזה אומר לצאת לתמיד מאיזור הנוחות? 

אז ראשית אני מאחלת לכולנו עם בוא האביב, ובמיוחד לאור עירעור כל הביטחון שלנו בחיים כאן, להסכים להביא יותר החוצה חלקים פנימיים שלנו שרוצים להתגלות. הם מחכים לנו - מוכנים לגמרי - בתוכינו. 

ושנית אני מזמינה את מי שרוצה לקבל תמיכה קבוצתית בנושא הזה לחממת היצירה של משחקות באש- במשך שבוע נתמוך אחד בשניה להוריד לקרקע חלומות שדחינו כבר תקופה, אלו בתוכינו שמחכים להתגלות. אפשר לקרוא על זה עוד פה. 

שיהיה סופשבוע שקט אמן, נרקיס. 

משאבי השבוע: 

1.השבוע התפרסם פרק שלי עם נאדר בוטו, אחד מהרופאים ההוליסטיים המפורסמים בעולם. קיימנו שיחה מאד שונה מהריאיונות הרגילים שלו: דיברנו על המלחמה, ואיך אפשר ליישם את שיטות הריפוי של נאדר על היחסים בין יהודים ומוסלמים. שיחה מרתקת ואמיצה. אפשר להאזין כאן. שבוע שעבר פירסמתי את הפרק עם יובל פלוק, ובטעות שמתי לינק לא נכון, הנה הפרק. 

2.בהמשך למה שכתבתי למעלה, ב31.3, יום ראשון הבא, נתחיל את חממת היצירה של משחקות באש, מאש לאדמה: זו הזדמנות להיעזר בכוח של קבוצה ובהשראה מיוצרות כדי להוריד לקרקע לפני האביב יצירה או חלום שיש לכם. אפשר לקבל פרטים נוספים פה. 

3.שיר שמתאים לנושא הגילוי עצמי כאן  

‍