מאז שיש היערכות להרחבת המערכה מול איראן או חיזבאללה או כבר לא יודעת מול מי כי קשה לעקוב אחרי מה שהתקשורת אומרת וגם לא אומרת באותו זמן, הwaze שלי לא ממש עובד.
לא הבנתי אם הוא עושה כאילו אני בירדן או בלבנון, אבל מה שבטוח זה שהכתובות הן בערבית וזה 8 שעות נסיעה ליעד המבוקש ששמתי על המפה.
אז רוב השבוע נהגתי ללא אפליקציית ניווט ליעדים שונים.
בגלל שחוש כיוון זה לא ממש אני, הפיתרון שלי היה להקליד באופן ידני את כתובת היעד, וכתובת המקור, ואז להסתכל על ההוראות, כמו שעשינו עם המפות של פעם. היו פעמים שזה היה ממש נחמד, הרגשתי שאני יותר בנוכחות בנהיגה, שמה לב למקומות ופניות שלפני זה לא הבחנתי בהן, וכשהצלחתי זה היה ממש מספק. אבל בפעמים השבוע שהבנתי שלקחתי את הפנייה הלא נכונה, מה שהאריך לי את הדרך בעשרים דקות שיגרמו לי לאחר, זה היה ממש לא נוח…
ואז היום יצאתי מהבית, ופתאום האפליקציה עבדה: הקלדתי את היעד, ונכנסתי למציאות שאני לא מבינה איך התרגלנו אליה: בה אומרים לי כמה זמן ייקח לי להגיע, איפה בדיוק כדאי לי לפנות בשביל להגיע בדרך הכי אפקטיבית, ומעדכנים אותי על פקקי תנועה. רגע לפני שנכנסתי חזרה למצב התודעה של נהיגה אוטומטית נזכרתי- אני לא יודעת מתי האפליקציה לא תעבוד בפעם הבאה, וזו דרך שאני נוהגת לנסוע בה לא מעט- אולי כדאי שהפעם אישאר ערה ואלמד את הדרך? וכך עשיתי: נוסעים בכביש העוקף את חוות רונית, ממשיכים ישר בשלושה כיכרות, שמאלה לכביש 4 לכיוון חדרה, פונים ימינה לתל מונד… פעם הבאה אדע כבר להגיע לכאן אפליקציה.
השבוע אני נשארת עם אותה המסקנה מהשבוע שעבר: אין לנו שום מושג על שום דבר בעצם ממה שהולך לקרות, או לא לקרות בכלל- אף פעם לא היה לנו אבל עכשיו זה ממש ברור, אז בעצם אין מה לעשות חוץ מלהישאר ערים, ללמוד את הדרך ולסמוך על עצמינו שננווט בעת הצורך לאן שנצטרך.
אני מאחלת לנו סופשבוע שקט- בעיקר בפנים.
נרקיס
משאבי השבוע:
1.מדיטציה טובה להתחבר לשקט, יש בערוץ הזה עוד כמה כאלו. אפשר להאזין כאן.
2.השבוע עלה פרק חדש במשחקות באש תחת אש, עם דוקטור אילנה קוורטין ואורית פיול אור, על הספקטרום של הביטוי הנשי. אפשר להאזין כאן.
3.ציטוט השבוע, הפעם של ג׳ייקוב ברונווסקי
Knowledge is an unending adventure at the edge of uncertainty
