לפני כמה שבועות חבר טוב שלי היה מעורב בתכנון כנס הייטק יוקרתי והוא הזמין אותי להנחות את אחד החלקים. בגלל שאני תופסת את עצמי ממש טובה במלאכה, מיד הצבתי כל מיני תנאים להשתתפות שלי; הן מבחינת ההכנה, השליטה שלי בתוכן ועוד… באופן מפתיע ההפקה סירבה לכל אחד מהתנאים שלי(!); ממש אחד אחד. למרות שבפועל ממש רציתי לקחת חלק בכנס, נאלצתי לסרב.
״אין מה לעשות, יש לי עקרונות, אני לא עושה דברים ככה.״
אבל חבר שלי לא וויתר. ״אני חושב שאת עושה טעות. תחשבי על זה כמה שעות.״
אם לא היה מדובר באדם כלכך קרוב אלי בכלל לא הייתי טורחת לשקול, אבל ידעתי שהוא רק לטובתי ואחרי חמש שעות אפילו ירדתי מהעץ. ״טוב אעשה זאת.״
אני לא אגזים אם אומר שזו היתה ההופעה הכי משמעותית שהייתה לי השנה בכנס. הן מבחינת ההשפעה שהשארתי על המשתתפים, הן מבחינת האנשים שזכיתי להכיר שם וגם באופן פרקטי זה פתח לי דלתות לעוד כמה דברים ממש מעניינים של עשייה.
חשבתי אחרכך על כמה דברים אני מונעת מעצמי בחיים בהצהרות סגורות כאלו של :״אני לא עושה דברים כאלה וכאלה״
כמה ימים לאחר מכן העברתי סדנא על אשה חיה(הספר שלי), וראיתי בהתכנסות לפני שהתחלתי מישהי שכבר היתה בסדנא הזו כמה חודשים קודם לכן. ״מה, באת שוב פעם?״
״כן אבל הנחתי שאת כבר לא עושה אותו דבר לא?״
הובכתי משאלתה כי אני כבר שנה עושה בדיוק אותו דבר בסדנאות האלו..
״אני זוכרת שאמרת שבעתיד תעשי יותר מעשי״ היא צדקה, באמת אמרתי את זה אבל בפועל נמנעתי מלעשות תרגילים מעשיים בגלל שחששתי שזה יגרום לי להיתפס כמנחת סדנאות על גוף ומיניות שזה דבר שסלדתי ממנו. יש הבדל בין לדבר על הנושאים האלו לבין להנחות סדנא עליהם. כששמעתי את המחשבות שלי, זיהיתי שזו שוב פעם אני מצהירה ״אני לא עושה דברים כאלה וכאלה״ שכמעט מנעה ממני הזדמנות פז, אז החלטתי באותן ערב בספונטניות לעשות בדיוק את זה, את הדבר שהצהרתי שאני לא עושה.העברתי למשתתפות ערב שלם של תרגילים על חיבור לגוף ולמיניות; וקרה שם משהו מדהים; במקום לחשוב על מי אני ואיך אני נתפסת; התרכזתי רק בלתת להן ערך, בלראות אותן, בלהיות שם בשבילן.
כמה חופש יש במקום הזה בו אנחנו מפסיקות להתעסק בגבולות הדימוי שלנו ופשוט נוכחות ברגע הזה בלתת, בלהיות. כמה דברים אנחנו יכולות להיות כשאנחנו מסכימות לתרגל את הגמישות הזאת. כמה עולמות אנחנו מפסידות בהצהרות המדומיינות האלו של:״אני לא כזאת, ולא כזאת ואף פעם לא עושה דברים כאלה.״ כמה חליפות שקטנות למידותינו אנחנו לובשות סתם בגלל הרגל.
בפעם הבאה שאת.ה שומע.ת את עצמך מצהיר.ה ״אני לא כזה, אני לא כזאת״ כדאי לך לעצור רגע; אולי זה בדיוק הדבר הבא שכדאי לך להפוך להיות.
שיהיה סופשבוע של חופש להיות מה שבא לך להיות,
נרקיס
Photo by Ahmad Odeh on Unsplash
