לאחרונה הרבה אנשים סביבי מחפשים עבודה. אצל רובם לא מדובר בעניין הישרדותי, אלא ברצון עמוק לעשות שינוי, לחוות שגרה אחרת, לזכות לבטא את עצמם בדרך חדשה. שמתי לב שהתהליך הנדרש מהאדם הבוגר המבקש לעשות שינוי מקצועי, כרוך בהרבה מבוכה.
ראשית הוא נדרש להתמודד עם חוסר הוודאות,
שנית, ללא ידע מספק, עליו לגשש באפילה ולהצביע על כיוון מסוים שנדמה לו שהוא מפגש מספיק מדויק בין מה שקיים למה שהוא חושב שהוא רוצה,
שלישית, ואולי המאתגר ביותר: הוא נדרש ״לצאת לשוק״, ולשווק את יכולתו, תוך כדי שהוא שומר על איפוק בתהליך המיון, לא מראה יותר מדי התלהבות ובכך משדר שהוא מבוקש ושיש לו עוד אפשרויות.
מביך.
חשבתי לעצמי היום שזה יכול להיות רעיון נפלא אם נחליט כולנו ביחד להוביל טרנד בו אנחנו מוציאים לגמרי את הפאסון הכרוך בתהליך חיפוש העבודה.
להפסיק לתעדף אנשים שמשדרים לנו שהם לא צריכים אותנו,
להעריך ולהיות סקרנים כלפי הפגיעות הקיימת אצל אלו שכרגע לא יודעים מה הלאה,
ולהסכים להשקיע את זמנינו ומרצינו בלסייע לאנשים להבין, להתנסות ולמצוא את המקום הבא שלהם.
בתור מעסיקים, זה אומר להסכים לפעמים לתת הזדמנויות לאנשים גם אם הם לא מביאים בדיוק את הניסיון המתאים,
בתור קולגות זה אומר לפנות את הזמן לשיחה עם האדם שבוחן את האופציות ומחפש הכוונה וחיבורים,
ובתור חברים, זה אומר לתת לגיטמציה ולא לשפוט אנשים כשהם מבולבלים.
אם נסכים להיות ככה עבור אחרים, נסכים להיות ככה גם עבור עצמינו, ואז נחווה את העונג הכרוך בלהיות אנשים שמסכימים להתחדש ולהשתנות.
אנחנו לא נוהגים לתת על זה את הדעת, אבל לשלבים של בלבול יש ערך רב בחברה בה אנחנו חיים, מתוך בלבול וחיפוש מגיעים כל הדברים החדשים שאי פעם נוצרו. בואו נעריך אותו, ניתן לו מקום ואפילו נחגוג אותו.
אם יש לכם תובנות על איך לסייע לאנשים בתהליך של חיפוש, אשמח שתכתבו לי במייל חוזר.
אם אתם כרגע מחפשים עבודה, אתם מוזמנים למלא את הטופס שצירפתי בסעיף 2 למטה- אולי אני אתקל בהזדמנות שמתאימה לכם? ״הכי גרוע- נצליח.״
שיהיה אחלה סופשבוע, ושנוריד את הפאסון. נרקיס.
Photo by Elly Filho on Unsplash
