כשהגענו הערב לשדה תעופה גילינו שיש בעיה עם האשרת כניסה של אגמי לארהב. בעיה שעשויה להיפטר בחצי שעה- או בשלושה ימים (!) חתיכת טווח כשקבעתי כבר שלוש פגישות עבודה למחר על הבוקר.
״לא נותנים לנו לעלות על המטוס״ שלחתי לחבר חכם שלא אוהב שאני מציינת פה את שמו ועל כן נשמור אותו בעילום שם, ומיד הוא ענה לי:
״חכי ותראי, בטח משהו טוב יותר יקרה מזה.״
אימצתי את מה שהוא כתב, ומעבר לזה שזה גרם לי להיות רגועה תוך כדי- זה גם מזמין אותי להמשיך לחפש את הדברים שבגינם המציאות החדשה היא המציאות הטובה יותר הן עבורינו כמשפחה והן עבור המטרות המקצועיות שלי.
איזה כוח על זה לחיות ככה את החיים, בתודעה בלתי מותנית של: ״החיים בעדי״, ״הכל משתבש לטובה״, ״מה שיוצא אני מרוצה״.
אז אני כותבת את הניוזלטר הזה 40,000 רגל מעל האדמה: על המטוס לניו יורק כבר לא עלינו, אבל היו מקומות על הטיסה לוושינגטון. אמנם לפגישות שלי הבוקר לא אגיע- אבל בטח משהו טוב יותר יקרה מזה!
שיהיה אחלה סופשבוע, שנאתר את הטוב! נרקיס
Photo by S O C I A L . C U T on Unsplash
