תגידו,גם אתם מרגישים מוזר לאחרונה?

אני מרגישה כאילו נגמר פרק בסדרה שהייתי מכורה אליה, מזה מכורה…ברמת הבינג׳ים כל יום. 

כשלא צפיתי, קראתי עליה ביקורות, 

וכשלא קראתי ביקורות, דיברתי על הדמויות, 

וכשלא דיברתי עליהן, חשבתי עליהן. 

והפרק הבא בסדרה עוד לא ממש הוגדר, אנחנו בין עונות.  זאת אומרת, יש כל מיני תסריטאים, הם הגישו כבר הצעות, התחילו אפילו לעשות חזרות על הטקסטים, אבל ההפקה עוד לא החליטה לאיזה כיוון הולכים. 

להרבה צופים אדוקים שאני מכירה, יש תחושה שהעונה הבאה לא תהיה משהו…  

לאחרים יש איזו אופטימיות שהם משתפים בביטחון. בא לי לשאול אותם,  אתם יודעים משהו? 

כי אם כן, זה לא יפה לעשות לנו ספוילר!  

אני לא יודעת אם זה מהלך שיווקי מתוכנן או שזה יוצא במקרה, אבל נראה שכל כמה ימים ההפקה גורמת לנו לחשוב שעוד רגע יוצאת העונה הבאה. כל פעם בדרך אחרת. 

פעם דרך איזה התבטאות של איש עם חליפה, פעם דרך חילופי ירי איפשהו, פעם דרך סופת רעמים. 

ואז הרבה צופים כמוני מסתכלים בשאלה: אולי עכשיו זה הרגע שבו הדריכות שלנו תחזור להיות מוצדקת, שבו ההדחקה שלנו תפשוט רגל, שבו נחזור לבהות עם עיניים חלולות ובכל שיחה נמצא עצמינו אומרים:״זה לא נתפס, זה לא נתפס.״ 

ואני בינתיים בעולמי הקטן מגדלת ילדים, יוצרת, חוגגת, מתכננת, חיה את חיי. 

וככה הרוב עושים. 

אנשים קמים כל בוקר לשגרה וממשיכים לנטוע שורשים: הם לוקחים משכנתא, הם נרשמים למסגרות, הם מתכננים השקות, הם משקיעים זמן וכסף במיזמים שלהם. 

כאילו אין עוד רגע עונה נוספת שתתחיל ללא התראה, ככה פתאום באמצע, ותשנה לכולנו את התוכניות. 

על זה נאמר: ״הצופים מתכננים, וההפקה צוחקת.״ 

אנחנו ממשיכים, כי מה עוד יש לנו לעשות? 

כי כמה אפשר לצפות בסדרה הזאת ולהבין לאן היא הולכת? 

סדרה כה ממכרת ומייאשת. 

כה משעממת ומרתקת. 

כה צפויה אבל עם מלא תפניות בעלילה. 

וברור שבא לי להיות בהפקה, להשפיע על התסריטים 

אבל בכל הניסיונות שלי להציל את העולם תמיד גיליתי מחדש 

שאין דרך טובה יותר עבורי לתרום לחברה מאשר להמשיך ליצור מהלב. 

אז אני ממשיכה. 

אבל מרגישה מאד מוזר. 

גם אתם? 

שיהיה סופשבוע חורפי ונעים, נרקיס.

‍