על האהבה שבביקורת או על לראות את האהבה שבביקורת.
נדמה לי שהשיקוף ששמעתי הכי הרבה בחיי זה שיש לי נטייה להתגונן. בשמיעה ראשונית של ביקורת, ההרגל האוטומטי שלי הוא להדוף: מי שאמר לי שאני לא יודעת להקשיב, ישמע ממני למה הוא בעצם לא מקשיב, מישהו נפגע ממני, ישמע למה אני נפגעת ממנו גם וכו׳. בדרך כלל אני צריכה עוד כמה ימים כדי לעבד את מה ששמעתי ולהתחיל להתייחס אליו באמת.
כמו תמיד המורה הגדול שלי ביותר לעניין הוא הבן שלי. בשבועות האחרונים התפתח לנו טקס שינה חדש: לביא שוכב במיטה, ואחד מאיתנו מספר לו:״סיפור על לביא״, הסיפור על לביא כולל את כל אירועי יומו, והוא משלים פרטים בין המשפטים שלנו ובכך משתף אותנו ביומו. משהו מעניין שהתחיל לקרות די מהר, זה שבנוסף לצחוקים והדברים המשמחים שאנחנו מדברים עליהם, לביא גם מנצל את ההזדמנות כדי לשתף אותנו בכל הדברים שהפריעו לו באותו יום. מכיון שאנחנו בחודש של חגים וזמן ממושך ביחד, רוב הדברים האלו לאחרונה קשורים אלינו : )
למשל: ״לא רציתי שתלך מיד לעבוד, רציתי שתלך לאט יותר.״ או ״אמא, אני רציתי לפתוח את השער, ואת פתחת את השער.״ או ״ורציתי להרים לבד את הבימבה.״ שמתי לב שכמעט כל ההערות שלו הן כאלו שאנחנו יכולים להפנים לפעם הבאה, זאת אומרת הדברים שמפריעים לו בגלל שהוא לא מבין והוא ילד ו״ככה זה צריך להיות״ הם מעטים. בחודש האחרון, תוך כדי שאני מקשיבה ליצור הטהור הזה נותן לי פידבק, התחלתי לשים לב לאהבה הקיימת בהערות שלו לשיפור: מתחתיהן נמצאת אכפתיות רבה, ירידה לפרטים, ורצון להשקיע בעתיד היחסים והתקשורת בינינו.
התפקידים שלקחתי על עצמי בשנים האחרונות מכריחים אותי ללמוד לעבוד עם פידבקים שמגיעים אלי, כי ככל שאני עושה יותר, כך גם מגיעים יותר כאלו. מאז השיחות לילה עם לביא, נפתחה לי זווית ראייה נוספת, כזו שרואה את האהבה שנמצאת מתחת לביקורת שמגיעה אלינו. לעיתים, אנשים שלקחו על עצמם תפקידים גדולים משתפים שהם היו צריכים לפתח ״עור של פיל״ כדי להיות עמידים בפני כל התגובות שהם מקבלים, אבל נראה לי שההיפך הוא הנכון: אלו לא הקירות שיהיו אפקטיביים בלהגן עלינו לאורך זמן, זו האהבה הנוכחת שיכולה לשמור עלינו שנישאר בדרך הנכונה: שנדע לברור את העיקר מהתפל, לשחרר את מה שלא שלנו, ולהבין איך צריך לעבוד עם מה שמגיע אלינו.
אני לא רוצה שריון, אני רוצה לב פתוח. כשעושים סלקציה, מפסידים גם את הדברים הטובים.
שיהיה אחלה סופשבוע, שנישאר פתוחים וניתן לאהבה להוביל. נרקיס.
Photo by Nik Shuliahin on Unsplash
