מוקדם יותר החודש קיבלתי הודעה בפייסבוק מאדם שאני לא מכירה. זו היתה הודעה קולית. בקולו, שלא זיהיתי,  הוא ביקש ממני להפסיק לדבר עליו בצורה לא יפה עם אנשים אחרים, שזה לא ראוי וזה לא ממקומי וזה ממש פוגע בו. 


הייתי ממש מופתעת: לא ראיתי את האדם הזה בחיים, לא שמעתי את השם שלו, לא זיהיתי את הקול שלו. כלום. 

לרגע הרגשתי תסביך רדיפה וחשבתי על כל הכתבות סקנדל האלו אשר בסופן התגובה של האדם עליו כותבים היא:״הכל שקרים, לא היה ולא נברא.״ תמיד כשאני קוראת תגובה כזאת אני חושבת לעצמי שאין כזה דבר בחיים שהכל שקרים: יש הגזמות, יש סילופים, אבל הכל שקרים? האמת בסוף תמיד מתגלה. 

והנה עכשיו הייתי במצב בו קיבלתי הודעת האשמות שכל כולה שקרים. 


החלטתי לענות לו: ״אני לא מכירה אותך ואין לי שמץ של מושג על מה אתה מדבר.״ אבל הוא לא וויתר. 

הוא המשיך בהודעה קולית נוספת ואמר שהוא בטוח שהוא צודק, שאני אמרתי עליו דברים, שיש לו הוכחות כתובות(!), שאני חייבת להגיד לו שמעכשיו אני יפסיק, ואז הוא התחיל לזרוק שמות של אנשים שמכירים את שנינו ו….פתאום הבנתי. נזכרתי מי זה. והבנתי ש...לא הכל שקרים. 


אותו אדם היה נשוי לפני שנים למישהי שהכרתי. אף פעם לא נפגשנו אבל בזמנו היא היתה מספרת לי על הגירושים המאתגרים שלהם, ואז יום אחד, לפני 4 שנים(!),  חברה טובה של חברה טובה שלחה לי הודעה בפייסבוק:״ראיתי שאת חברה של ______, הבנתי שהיא האקסית של ______, התחלנו לצאת, מה את חושבת עליו?״ בהתחלה עניתי לה שאנחנו לא מכירים, אבל היא התעקשה לבדוק אם יש לי בכל זאת מידע כלשהו, ואז בחוסר מחשבה מוחלטת, בקלילות דעת, מנסה להיות חברה טובה, פשוט כתבתי לה:״תראי אנחנו לא מכירים אבל שמעתי שבגירושים שלו הוא___________________________״ וכתבתי לה את מה שידעתי (!) שחור על גבי לבן. כתוב לנצח בעברית במסנג׳ר של פייסבוק. 


ברגע שהבנתי שזה הבנאדם ועל ההודעה הזאת הוא מדבר, מהר הלכתי למסנג׳ר וקראתי אותה. הובכתי כל כך. מיד חזרתי להתכתבות בינינו: התנצלתי, הסברתי לו שזה היה לפני שנים, שמאז לא דיברתי עליו לעולם, שאני מבינה שעשיתי טעות וזה לא היה מענייני, ושזה לא יקרה יותר. הוא סלח לי ונרגע וככה נגמרה ההתכתבות. 


אני כבר לא בקשר עם אותה אישה שכנראה העבירה לו את ההודעה הזאת, לכן אין לי מושג למה היא החליטה לשלוח לו את ההודעה הזאת ארבע שנים אחרי, אבל אני בהחלט יודעת מהו השיעור שהרווחתי פה: כמה משמעות יש למילים שלנו, כמה כוח יש להן, כמה מחיר אנחנו יכולים לשלם על כל מילה רעה. 


פעם ישבתי עם חבר קרוב וותיק של פוליטיקאי מאד בכיר, והוא סיפר לי שהוא שם לב שמהרגע שאותו אדם הפך להיות פוליטיקאי דבר אחד השתנה בו: הוא הפסיק לרכל. פשוט הפסיק להגיד דברים שליליים על אנשים מאחורי הגב, ממש ככה, ביום אחד ושהוא משוכנע שזה קשור להצלחה שלו. 


איך אפשר להיגמל לחלוטין מלשון הרע? אשמח אם תשתפו אותי בכל תובנה וניסיון שיש לכם בנושא. 


שיהיה לנו אחלה סופשבוע, ושנשקול את מילותינו. נרקיס. 



Photo by Maria Cappelli on Unsplash