על צנזורה וגלי מוח.

המהומות בקפיטול והחלטת הרשתות החברתיות לסגור את החשבונות של דונאלד טראמפ, עוררו בי מחשבות על חשיבותה של הצנזורה. השבוע הייתי צריכה להתמודד עם זה באופן אישי:  

לפני שנה הקמתי קבוצת פייסבוק שנקראית משחקות באש. בקבוצה גברים ונשים משתפים על מיניות, על אלימות, על חלומות גדולים ופחדים כמוסים. המטרה היא לאפשר מרחב בטוח בשביל לנהל דיון ושיתוף על נושאים נפיצים ומורכבים.  

השבוע עלו מספר פוסטים של נשים ששיתפו איך באמצעות טיפול או שינוי גישה הן הצליחו לתקן מערכת יחסים אלימה ולהציל את הנישואין. לקוראים מסוימים הפוסטים האלו מעוררי השראה: הם מדגימים איך פגיעות וחמלה אנושית יכולה לייצר קסמים וטרנספורמציה בתוך הזוגיות. לקוראים אחרים הפוסטים האלו מסכני חיים: הם עשויים למשל לתת לגיטימציה ותקוות שווא לנשים הקוראות אותם להישאר במערכות יחסים אלימות.  לאחר פניות רבות של חברי הקבוצה ונשים שורדות מערכות יחסים אלימות, הפעלנו צנזורה והסרנו חלק מהפוסטים. 

במקרים מסוימים צנזורה היא כלכך חשובה, עד שבמקומות בהם לא מפעילים אותה כראוי עבורינו, מוטב שנפעיל אותה עבור עצמנו: 

אני למשל מתחילת הסגר מתקשה להתרכז: אני מסוגלת לבצע רק משימות טקטיות, לקפוץ בין כותרות בלי לקרוא תוכן, ומאותגרת להיות קשובה עבור האנשים שסביבי. אני לא בטוחה אם זה דופמין, אדרנלין או שניהם- אבל מעורבת פה התמכרות להורמון מסוים. 

 השבוע החלטתי להפעיל צנזורה על המידע שמופץ לתוך המוח שלי:  

ראשית- ביקשתי מאלון שיעדכן אותי בכל עניין קריטי ואקטואלי שאני צריכה לדעת על המדינה והפסקתי לאלתר להיכנס לאתרי החדשות: ניהייה לי הרגל של ביקור באתרי חדשות מעל 10 פעמים ביום ועבורי הוא יצר יותר נזק מתועלת. 

הצעד השני שלקחתי הוא השתתפות בקורס מטפלים של תטא הילינג בזום. לא במטרה של להיות מטפלת בשיטה, אלא במטרה של להיות בתזוזה תידרית במוח שלי, מה שמסתבר שמשפיע באופן ישיר על איזה מידע מעובד במוח מבין אינסוף הגירויים מהסביבה, שזה גם איזשהו סוג מתקדם של צנזורה. 

למי שלא מכיר, הפעילות החשמלית במוח נחלקת לחמישה תדרים, הנמדדים בהרץ:  

דלתא הוא התדר הנמוך ביותר (0.5 עד 4 הרץ) המאופיין במינימום פעילות מוחית ומתקיים במצב שינה עמוקה.

טתא (4 עד 7.5 הרץ) הוא תדר המוח בעת שינה קלה, שנת חלום וכן בעת מדיטציה עמוקה.

אלפא (7.5 עד 14 הרץ) הוא התדר המאפיין מצב רגיעה .

בטא (14 עד 40 הרץ) הוא תדר "העבודה" הנורמאלי בו מצוי המוח במהלך ההתנהלות היומיומית.

לתדר גמא משתייכים גלי המוח שמעל 40 הרץ. במצב זה רמת הריכוז גבוהה והביצועים מקסימאליים.

במהלך הקורס, כל הזמן זזנו בין התדרים השונים.  

הצנזורה של החדשות והתזוזה בין תדרי המוח הכניסה בי מאגרי אנרגיה חדשים והעלתה לי מיידית את היכולת להתרכז- וכעת אני חווה את העולם באופן אחר.   

אתמול התבוננתי על הבן שלי בן השנתיים וכמו תמיד נזכרתי שיש לי עוד הרבה מה לצנזר: לא רק שלביא לא מעודכן בחדשות, אין לו בכלל זמן מסך, או הודעות נכנסות, או מחשבות מיותרות על העתיד והעבר. כל מה שמעניין אותו זה הדיוק של הרגע הזה. הוא  לראות דרכו את העולם ממלא לי את הלב. אני לא יודעת אם מעורב פה אוקיסטוצין או אסטרוגן, אבל מה שזה לא יהיה: אני מנסה לפתח כלפי זה התמכרות. 

מאחלת לכולנו להפעיל צנזורה על כל מה שלא משרת אותנו ולהתמכר להורמונים מיטיבים, 

שיהיה אחלה סופשבוע, נרקיס.   

Photo by Fakurian Design on Unsplash