השבוע התראיינתי לפודקאסט על מיניות, והמראיין שיתף אותי שכשהוא היה צעיר הוא תמיד היה מתבייש אם היה מגיע לשפיכה מוקדמת. הוא סיפר שזה היה כל כך טראומטי שעד היום, יותר מעשור אחרי, עדיין יש לו עניינים סביב השלב הזה באינטימיות עם אישה. תוך כדי שהוא דיבר היו לי קצת רגשות אשם: הנה אני, שמנהלת שיח ופודקאסט על מיניות, כתבתי על התהליך הזה ספר, ניהלתי מאות שיחות על הדינאמיקה בין גברים ונשים- לעולם לא עצרתי לחשוב על מה גברים מרגישים בשלב הזה. 


הבוקר שניסיתי להסביר לגבר שדיברתי איתו למה בתור אישה היו לי נושאים בוערים יותר לחשוב עליהם לפני זה,  זה היה נשמע לו שיפוטי, ואז הוא הזמין אותי להתבונן בכנות: מה אני באמת חושבת על גברים?


חשבתי על זה ואני עצובה ומתביישת להודות, שאני לא מרבה לחשוב עליכם. 


זאת אומרת, יוצא לי הרבה לחשוב על דפוסים שגברים צריכים לשנות לדעתי, ועל המקום שגברים צריכים לתת לנשים בחדר הישיבות, בחדר המיטות, ובעוד חדרים. אבל אין לי ביומיום הרבה מחשבות על עולמכם הפנימי: 

מה מניע אתכם? מה מאתגר אתכם? מה מרגש אתכם? מה מפחיד? ואיך נשים יכולות לסייע לכם בכל אלו? 


אני יודעת שכל אדם הוא עולם ומלואו, אני מבינה שזה בלתי אפשרי להכליל מגדרית, אבל על נשים יוצא לי לחשוב דברים מכלילים לא מעט, כמו: מה מיוחד בקול הנשי? מה אנחנו צריכות כדי להרגיש בטוחות? מה חשוב לנו בשביל חיים מוגשמים?

 

מרוב מחשבות על תיקון של עוולות העבר שכחתי שיש עוד חצי שלם של האוכלוסייה, ואני רוצה להתחיל לחשוב גם עליו, לא בצורה פוליטית או בהקשר של יחסי כוחות, אלא פשוט כמו שמסתכלים על בן אדם שמשתוקקים להבין באמת. 


רצה הגורל ואני אפילו חיה עם שניים כאלו בבית: אחד פעוט והשני כבר גבר. 

ואני מתחילה להבין שככל שאתעמק ללמידה של המין השני, כך תעמיק ותתרכך גם מערכת היחסים שלי איתם. 


מה אתם גברים יכולים לספר לי על עולמו הפנימי של הגבר? מה אתן, נשים שהתבוננתן והקשבתן לגברים שסביבכן, יכולות ללמד אותי? מאיפה להתחיל להסתכל? אשמח לקרוא אתכן.ם


שיהיה לנו אחלה סופשבוע, נרקיס. 


Photo by Craig McLachlan on Unsplash