שבוע שעבר ילדתי

זו הפעם הראשונה השבוע שהידיים שלי מחזיקות מחשב ולא תינוקת. 

שישי בבוקר, בדיוק סיימתי להניק את אגם ואני מתבוננת על המסך הלבן של המחשב שלי. 

כל מה שעולה לי בראש זה השתקפות של אותו מסך לבן. 

על מה כבר אפשר לכתוב בשבוע שכזה? 

על המבט בעיניים שלה שמשכיח ממני את כל העבר, 

על השינויים ההורמונליים שאני מנסה לחוות כמו המשך של הצירים, 

על לידה שבה חיבקתי באהבה ובעונג את הכאב כי זכרתי שהמעבר דרכו יפגיש אותי עם האישה המשמעותית בחיי. 

על איך ברגע אחד כל החיים משתנים רק בגלל שמישהי נמצאת בחוץ ולא בפנים,

על חברים ומשפחה שעוצרים את קצב חייהם כדי לחלוק איתנו את הרגעים האלו שלא חוזרים, 

על שיבושי השינה, 

על החלב, 

על הרחם שעוד מתכווץ,

על כתמי הפיגמנטציה שעל הפנים, 

על ההסתגלות של כל הבית לשינוי המשקלים,   

על חוסר האונים, הרכות, העצבים והענווה אל מול כל אלו.

על הניסיון של פעם שניה שכל כך עוזר, 

הזיכרון שהכל בסוף עובר, 

ההכרה בזה שמדובר בנס 

ועל התפילה שלא ייגמר לעולם. 


בגמרא יש קטע המיוחס לרבי יוחנן: ״שלושה מפתחות בידו של הקדוש ברוך הוא שלא נמסרו ביד שליח, ואלו הן: מפתח של גשמים, מפתח של לידה (חיה), ומפתח של תחיית המתים״.

בפרשנות שקראתי לקטע זה מצויין שבראשית הבריאה לא היה צורך בגשם, לא היה צורך בלידה ולא היה צורך במוות.  בפרק א׳ בבראשית, כשאלוהים התחיל את בריאת העולם, הפעולות הראשונות שעשה גרמו להיווצרותם:  

המים והשמיים היו בהתחלה מחוברים, ועל ידי כך שהפריד ביניהם- נוצר הגשם. 

הגבר והאישה היו מחוברים כגוף אחד בעל שני פרצופים ועל ידי כך שהפריד ביניהם- יצר את הלידה. 

שניהם נולדו עם חיי נצח, ואחרי שחטאו הוא הפריד בין המוות לחיים וכך יצר את המיתה. 


כשאני מתבוננת על הפרשנות הזאת ועל מה שעברנו בתשעה חודשים האחרונים, זה מזכיר לי שכל החיים פה נוצרים דרך פעולות של חיבור וחיסור, היפרדות ואיחוד; גבר פוגש אישה, הם מוצאים חן זה בעיני זו ומתאחדים. 

זרע פוגש ביצית, הם מוצאים התאמה  - ונוצר עובר ברחם. 

העובר נפרד מהרחם וממש כמו תהליך הגשם-נבראת אגם. 

בהתבוננות על הטבע ניתן לראות את אותו תהליך יצירה קורה שוב ושוב, ומדובר בלא פחות מנס. 


אז את הניוזלטר השבוע אני מקדישה להוקרת התודה על פלא החיים הזה. 

 ולאגם ברוכה הבאה - תודה שבאת והזכרת לנו לעצור בהשתאות. אני כלכך סקרנית להכיר אותך, ללמוד ממך ולהתמסר לכמויות של אהבה. 


בעצירה והתבוננות העולם כלפי מה אתם מרגישים כרגע יראה של פליאה והוקרת תודה? אשמח לקרןא אתכם 


שיהיה אחלה סופשבוע ושנעריך את מעברי החיים. 


נרקיס 



Photo by Luma Pimentel on Unsplash