אז נסענו לחופש שתוכנן כבר זמן מה.
והתקופה היא התקופה הקשה בה כולנו נמצאים ואי אפשר לתאר בכלל את הצורך באוויר..
אספתי כלכך הרבה המלצות לפני הנסיעה: הגעתי לפה עם רשימת פעילויות יומית ורצון להספיק את כל השקיעות, כל הסדנאות, כל האנשים המעניינים… והמחשבות הטורדניות התחילו להציף אותי: מה אם לא ייפתח לי ותסתיים החופשה ואצא מהבועה הזאת מבלי שאגרתי אנרגיות להמשך? מה אם הילדים שלי לא יקבלו ערך מוסף? ואולי יש פה סדנאות רוחניות גם עבורם כדי להעניק להם את החינוך הבלתי פורמלי שמגיע להם? ומה עם מסיבות אקסטטיק? ויוגה קונדליני? וככה בימים הראשונים פה מצאתי את עצמי רודפת אחרי הזנב של עצמי-הייתי ״בריידזילה״ רק בגרסת החופשת ניו אייג׳ שפוגשת ״צרות״ של עשירים.
ואז לפני יומיים, אלון יצא בערב לפגוש חבר שגר פה ואני נשארתי עם הילדים: הם עדיין היו בג׳טלג והם לא נרדמו..22:00..23:00.. הגענו כבר לחצות(!) ועדיין הם ערים לגמרי. שלפתי כל טריק ששהיה לי בכובע ושומדבר לא עבד. כשהקראתי להם את הסיפור ה100 בערך, אגמי התחילה להתמסר ונשענה לי על כתף אחת, ולביא בהשראתה החליט להישען לי על השנייה-כולנו שכבנו על המיטה והם שניהם נחו עלי במקביל- עם עומק הרכות שלהם.
קשה לי לתאר כמה הרגע הזה נדיר.
אגמי בחודשים האחרונים בעיקר מקפצת ממקום למקום וכבר לא נשענת לנו על הכתף סתם ככה, ולביא מודד לי זמנים על כל חיבוק שנותן-והנה עכשיו הם שניהם נחים עלי בו זמנית, מאגפים לי את הכתפיים עם כל משקל גופם, והם פה כדי להישאר,מתמסרים לגמרי- מבחינתם להירדם ככה.
ואז זה קרה:״נפתח לי״.
כל המחשבות, הטירדות, הפעילויות-הכל נמס במקום.
בשביל התחושה הזאת נסעתי- היא מה שחפצה בה נפשי, היא הגעגוע שהיה לי, היא האויר לנשימה שחסר לי כבר חודשים.
וכמובן שקלישאת הקלישאות שתמיד מזכירה לי את אותו הדבר-אין שום צורך לנסוע לקצה העולם, כל דבר חשוב באמת נגיש עבורינו כל הזמן.
לא צריך סדנאות, קריסטלים, צלילים, וזיקוקים.
כי אין על אהבה
ואין בעולם עוד אהבה כמו אהבה של אמא.
**הוספתם כבר את המייל החדש שלי לאנשי קשר?: בקרוב אתחיל לשלוח את הניוזלטר השבועי מכתובת המייל contact@narkisalon.com, כדי לוודא שהניוזלטר ימשיך להגיע אליכם, תוסיפו את הכתובת לאנשי הקשר שלכם.
משאבי השבוע:
1.במשחקות באש עלה פרק היום עם ריצ׳ארד ראד, מייסד המפתחות הגנטיים, אחת השיטות לפיענוח עצמי והתפתחות שהכי סייעה למערכות היחסים שלי בחיים. השיחה איתו היא כניסה לעולם מעצים מאד בתקופה זו. ניתן להאזין כאן.
2.שיר שמתאים לטקסט וחשוב מאד לזכור אותו כאן
3.שתי מחשבות ששיתפתי השבוע באינסטגרם וקיבלתי פידבקים שתמכו באנשים, אפשר לצפות פה ופה.
4.ציטוט השבוע, ציטוט מדהים של אסתר פלד
ראשיתו של הכאב בגעגוע יש אומרים שזה הגעגוע אל שד אם, ואף עמוק מזה, אל הרחם, שם היית מוחזק אמנם בשבי אבל מקבל הכול בחינם
Photo by Michael Fenton on Unsplash
